״מה ראוי ללמד ילדים?״ זו שאלה שמלווה אותי מאז שנולד לי ילד. זה גם הרגע שהתחלתי להתעמק בחינוך. חבויות בה עוד שאלות קטנות כמו: למה

אני שוב תופס את עצמי הולך לפניו. מושך קדימה. מעניין איך זה מרגיש לו להשתרך מאחור כל הזמן… אני שם לב, מסתובב, מסתכל עליו ורואה

טאו: "אבא, צמחים מרגישים?"אני: "מה הכוונה מרגישים?"טאו: "אם הם כועסים ושמחים וכואב להם?"אני: "שאלה מצוינת, מה אתה חושב?"טאו: "שכן!"אני: "מממ… יכול מאוד להיות, בוא נשאל

סיפור שסיפרנו לאחרונה בפעילות ״ילדי היער״ בעץ וקשת. ולאחריו המתכון שהשתמשנו להכנת המרק המוצלח.
לא לשכוח להוסיף כפתור וחוויג׳.

כשהגעתי לכניסה ליער היה כבר 11 בלילה. הוויז הראה 17 דק׳ נסיעה בתוך היער עד לנקודת הציון. מולי עמדה שלולית בוץ גדולה שאומנם לא נראתה

היה היה אי קטן ושמו: “אי זקופי הקומה”. באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשייה של קטיף פירות כתומים מעצים גבוהים. תכנית הלימודים בכל בתי הספר

היום התחיל קצת אחרת עבורי. היינו אמורים לנסוע לטיול, אבל הבן שלי חלה – 39 חום, והחלטנו לא לנסוע. אבל זה רק סיפור המסגרת. מה

היי 👋מחר יום אחרון בגן שלנו, ונזכרתי פתאום: בגן שלנו, הגן של אוגי, כל יום שלישי בבוקר הילדים מגיעים למדורה. הם כבר מכירים את הנוהל:כותשים את הזעתר

לפני יומיים בזמן הפעילות של מורי (Mori Morikan Datner) בעץ וקשת ישבתי עם קבוצת נשים על הדשא ופטפטנו. הילדים בפנים, אנחנו בחוץ, קצת סקרן וגם יודע