קוביות – עשו זאת בעצמכם

קודם כל – אז איך עושים את זה?

לוקחים חתיכות עצים / קרשים / גזעים / ענפים,
מנסרים רק חלקים העשויים לפצוע. כל השאר נשאר.
משייפים את כל הקוביות מכל הצדדים כדי להחליק וגם כדי לנקות אותם משבבים שעשויים לפצוע:
נשתמש לפי הסדר בנייר שיוף גס (80 בערך), בינוני (120 נגיד) ולבסוף עדין (מעל 200).
ואז יש לנו קוביות נעימות וחלקות. לבסוף אפשר לצבוע. 
באיזה סוג צבע? לדעתי הכי טוב לצבוע בצבע על בסיס מים, שאינו רעיל (למקרה ושמים בפה)
אנחנו גילינו שהכי כיף לצבוע את זה עם צבעי מים פשוטים. הצבעים מתערבבים והשקיפות שלהם מאפשרת לראות את העץ מבעד לצבע. אבל אפשר לצבוע עם כל צבע ואפשר גם לא לצבוע בכלל או רק בלכה שקופה.
אחרי שצובעים כדאי לעבור ממש בעדינות שוב עם נייר שיוף עדין.

עכשיו בואו נדבר על זה:

קוביות שאנחנו יוצרים בעצמנו מכינות את הילדים לחיים, יותר מקוביות מושלמות שאנחנו קונים.

נשמע פלצני? נכון, קצת, אבל אם כבר אנחנו בבית, מחפשים משהו לעשות, רוצים לחסוך כסף ולעשות משהו יצירתי, אז בואו נצלול לעומקו של העניין הזה לרגע:
בקוביות מושלמות, סימטריות, שכל החלקים בהם הודפסו ע"י מכונות, והצבע שלהם מושלם – יש משהו חסר חיים.
לעומת,
קוביות עשויות חומר גולמי שאפשר לראות את הקשר בינו לבין העולם האמיתי (עץ שנראה כמו עץ), 
חתיכות לא סימטריות (מאתגרות יותר לערום ולאזן), 
חלקים שאף אחד מהם אינו דומה לשני לא בגודל ולא בצבע וכל קוביה מיוחדת בדרכה.
שלא לדבר על כך שהכנו אותם בעצמנו… 
כל זה מעניק לילד פרספקטיבה מציאותית יותר, יצירתית – פרספקטיבה "חיה".

אני יכול לדבר על זה עוד הרבה, אבל לא אלאה אתכם – צרו קשר אם בא לכם לפטפט על זה.

תהנו, ונשמח אם תשתפו מה יצא.

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו בכדי לקבל עוד רעיונות לפעילויות, משחקים סיפורים ועוד
https://bit.ly/3dedzqo